יש רגע כזה. אתה רואה סרטון של מישהו, חושב שגם לך יש משהו להגיד, וכבר כמעט פותח מצלמה. ואז מגיעה המחשבה: ״אבל על מה אני אדבר? כולם כבר אמרו הכול.״
ומשם הדרך לסגור את הטלפון ולחכות ליום אחר די קצרה.
אני פוגש את זה אצל אנשים בתחילת הדרך, אצל בעלי עסקים עם הרבה ידע, וגם אצל יוצרים שכבר מעלים תוכן. יש להם דברים להגיד. מה שחסר להם הרבה פעמים הוא תחושה ברורה מאיזה מקום הם רוצים לדבר.
למה קשה לבחור נושא ליצירת תוכן?
כשמחפשים רעיונות לתוכן, קל להתחיל ממה שעובד אצל אחרים. מישהו מצליח עם סרטוני כושר, מישהי עם טיפים לעסקים, ומישהו אחר פשוט מספר על היום שלו וכולם מקשיבים.
מבחוץ זה נראה ברור. לכל אחד יש תחום. אבל כשמנסים להגדיר את עצמנו, החיים פתאום מסתבכים: יש לנו כמה תחומי עניין, עברנו דברים שונים, ואנחנו גם משתנים תוך כדי.
לפעמים התקיעות נולדת מהציפייה למצוא הגדרה שתכיל את כל זה מראש. ככל שמנסים לדייק אותה עד הסוף, מתרחקים מהרצון הפשוט שהיה בהתחלה: לשתף משהו שאכפת לנו ממנו.
גם אני שאלתי את עצמי מי אני בתוך כל זה
נווד? בלוגר טיולים? סופר? יוצר תוכן?
במשך השנים כל אחת מההגדרות האלה תיארה חלק ממני. בתוך המסעות שלי היו גם שאלות על חופש, אמונה, פחד ובחירה בדרך שונה. הדברים האלה נכנסו לתוכן כי הם היו חלק מהחיים שלי.
כשנתתי להם מקום, התוכן התחיל להרגיש יותר שלם. יכולתי לדבר על מקום שהגעתי אליו, ועל מה שהמפגש איתו עשה לי. לשתף משהו שלמדתי, וגם להגיד שאני עדיין מחפש.
שם התחלתי לזהות את הקול שלי.
מה הופך תוכן אישי למעניין?
אני ואוהד הנווד טיילנו יחד במקומות שונים בארץ ובעולם. לפעמים צילמנו באותו מקום, כמעט באותו רגע, ויצאו לנו סרטונים שונים לגמרי.
כל אחד שם לב למשהו אחר. כל אחד חזר עם סיפור אחר.
וזה בעיניי חלק חשוב ביצירת תוכן: הזווית שלנו נותנת משמעות גם לנושא שכבר דיברו עליו. יש הרבה אנשים שמדברים על הורות, כושר, טיולים או עסקים. הדרך שבה אדם מסוים חי את התחום יכולה להיות בדיוק מה שמישהו אחר מתחבר אליו.
גם ידע שנראה לך רגיל יכול להיות שימושי למי שפוגש אותו בפעם הראשונה. וגם תהליך שעוד לא סיימת יכול להיות מעניין, כשברור שאתה משתף מתוך המקום שאתה נמצא בו עכשיו.
זה רלוונטי גם למי שכבר מעלה תוכן
אפשר לפרסם הרבה ועדיין להרגיש שמשהו לא יושב. שהטקסט נשמע מקצועי, אבל מרוחק. שהסרטונים נראים בסדר, אבל קשה לזהות בהם אותך.
בעיניי זאת סיבה טובה לחזור לשאלה של הקול האישי. עם הזמן אנחנו משתנים, ומה שהתאים לנו לפני שנה לא תמיד מבטא את מה שחשוב לנו היום.
כשהכיוון נהיה ברור יותר, גם הבחירה מה לשתף מקבלת בסיס. התוכן מתחיל להרגיש כמו משהו שאפשר להמשיך ליצור לאורך זמן, מתוך עניין אמיתי.